הבית - חֲדָשׁוֹת - פרטים

בקרת זיהום פלסטיק העולמית נכנסה לשלב חדש


ייצור הפלסטיק זינק מ-2 מיליון טון ב-1950 ל-348 מיליון טון ב-2017, מה שהופך אותה לתעשייה עולמית של 522.6 מיליארד דולר שצפויה להכפיל את קיבולתה עד 2040.


לייצור, שימוש וסילוק לא נכון של פלסטיק כבר יש השפעה הרסנית על המשברים הפלנטריים המשולשים של שינויי אקלים, מגוון ביולוגי וזיהום. בעקבות התפרצות דלקת הריאות החדשה של נגיף הקורונה, השימוש בציוד מגן (כגון מסכות, חליפות מגן וכו'), פלסטיק חד פעמי- וכו', הגביר מאוד את הייצור של פסולת פלסטיק.


רקע על זיהום פלסטיק עולמי


כיום, בעיות זיהום הפלסטיק בעולם כוללות בעיקר אשפה ימית וזיהום מיקרופלסטיק. הייצור ההמוני והשימוש במוצרי פלסטיק חד פעמיים הופכים את זיהום הפלסטיק לחמור יותר ויותר.


מיקרופלסטיק מתייחס לשברי פלסטיק בקוטר של פחות מ-5 מ"מ, שהם הטרנד הסביבתי של הפלסטיק ומזהמי היעד של מניעה וטיפול בפלסטיק. כבר ב-2004, תומפסון וחב' מאוניברסיטת פלימות' העלו לראשונה את המושג "מיקרופלסטיק" במגזין Science, ואנשים החלו לשים לב בהדרגה לבעיית המיקרו-פלסטיק באוקיינוס. פלסטיק רגיל לרוב אינו מתכלה לרמה המולקולרית, אך עלול להתפרק בסביבה הטבעית וליצור שברי פלסטיק ואף מיקרופלסטיק. חלק ממוצרי פלסטיק, כמו מוצרי קוסמטיקה, משתמשים בחרוזי פלסטיק כחומרי פיזור, וחרוזים אלו הם גם מקורות חשובים למיקרו-פלסטיק במים. כמו כן, תוספים במוצרי פלסטיק, חלקם כימיקלים בעלי השפעות רעילות ומזיקות, ישתחררו גם בסביבה הטבעית, ובסופו של דבר יגרמו לזיהום מים וקרקע. אלה זורמים לתוך נהרות ואוקיינוסים ומתפרקים לחלקיקים קטנים עוד יותר, מה שגורם לזיהום מיקרופלסטי ימי, שיש לו השפעה רצינית על הסביבה האקולוגית הימית. מיקרופלסטיק יכול להצטבר גם בבני אדם לאחר שהם אוכלים דגים המזוהמים בהם ולייצר השפעות מזיקות.

7.6-1

ממשל פלסטי גלובלי נועד לקדם יישום של אמצעי ממשל שונים באמצעות האמנות הבינלאומיות הרלוונטיות של האו"ם. באמצעות המדינות החברות באו"ם וארגונים לא ממשלתיים בינלאומיים- כדי ליצור אווירה, על ידי פלטפורמת האו"ם או הסוכנות המתמחה ליישם בהדרגה את אמנת הפלסטיק החדשה כדי לקדם ולגבש את התהליך.

7.6-2

באוקטובר 2015, המושב ה-70 של העצרת הכללית של האומות המאוחדות אימץ את סדר היום לפיתוח בר קיימא לשנת 2030 שהוצע בפסגת האומות המאוחדות לפיתוח בר קיימא, שבו היעד ה-14 -- "הגנה ושימוש בר-קיימא של אוקיינוסים ומשאבים ימיים לפיתוח בר-קיימא" קורא למניעה של כל סוגי הזיהום הימיים ולמניעת זיהום משמעותי של כל סוגי הזיהום. מפעילויות יבשתיות, בפרט, מספק יעד כולל ברור לטיפול בפסולת ימית ומיקרו-פלסטיק, בעוד SDGS 6, 11 ו-12 קשורים כולם למיקרו-פלסטיק באוקיינוס.


נתמך על ידי חיזוק נוסף של הרקע המדעי והטכנולוגי של אספת הסביבה של האו"ם, הנושא של זיהום פלסטיק ימי הופיע לראשונה בהחלטה של הישיבה ה-71 של אספת הסביבה של האו"ם ביולי 2017 -- "אוקיינוסים שלנו, עתידנו: קריאה לפעולה, והוצגה כדי לקדם את הפחתה, הפחתה בר קיימא של צריכה ואימץ ככל האפשר. שלוש-גישה: צמצום, שימוש חוזר ומיחזור, לרבות עידוד פתרונות מבוססי שוק והפחתת פסולת, שיפור מנגנון ניהול הפסולת והסילוק והמיחזור התקין לסביבה, פיתוח חלופות, כגון מוצרים שניתן לעשות בהם שימוש חוזר או ממוחזרים, או מוצרים מתכלים בתנאים טבעיים.


בכל רחבי אספת הסביבה של האו"ם בנושאי הממשל הפלסטי העולמי של ההחלטה, החשיבות של זיהום פלסטיק עולה בהדרגה. סוגיית זיהום הפלסטיק נעשתה מוועידת האומות המאוחדות לאיכות הסביבה ועד לעצרת הכללית של האומות המאוחדות, לאחר מכן נדונה בוועידת הסביבה של האו"ם, ולאחר מכן בהיקף השיקולים של העצרת הכללית של האומות המאוחדות, מראה מלמטה- למעלה, מלמעלה למטה.


2


תהליך במסגרת עצרת הסביבה של האו"ם


הכוח המניע העיקרי לבקרת זיהום פלסטיק גלובלי הוא תוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP), שהמזכירות שלה, אספת הסביבה של האו"ם (UNEA), היא הפלטפורמה העיקרית לקבלת החלטות- של בעלי עניין לשתף פעולה בטיפול בזיהום פלסטיק עולמי. בפברואר 2014, ארגון תוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP) ערך את ועידת האו"ם הראשונה שלו בנושא איכות הסביבה, האסיפה אימצה את "I/6 על האוקיינוס ​​והפתרון של אשפה מיקרו פלסטיק", כדי להכיר במקור הבעיה של מיקרו פלסטיק, מאפיינים, השפעה וצריך לנקוט בתגובה בזמן, הדגישה את החשיבות של עקרון הזהירות המונעת והנזק של טיפול או טיפול לא תקינים.


במאי 2016, המושב השני של אספת הסביבה של האו"ם אימצה את החלטה II/11 בנושא פסולת ימית ומיקרופלסטיק, בהנחיית המטרות הכוללות של אג'נדת 2030 לפיתוח בר קיימא, תוך הכרה בחומרת הבעיה, בצורך בתגובה גלובלית המבוססת על גישת מחזור חיים של המוצר, והצורך לשקול הבדלים אזוריים.


בדצמבר 2017, המושב השלישי של ועידת הסביבה של האומות המאוחדות אימץ את החלטה III/7 בנושא אשפה ימית ומיקרופלסטיק, בהתאם לעקרונות העיקריים של החלטת האסיפה הכללית ותוך התחשבות נוספת ביישום מפורט, והחליט לכנס פגישת קבוצת מומחים פתוחה-באופן פתוח אם יהיו משאבים זמינים. סקירה נוספת של מחסומים ואפשרויות לניהול פסולת פלסטיק ימית ומיקרופלסטיק מכל המקורות, במיוחד מקורות- יבשתיים. הוא גם קורא להתייחס להשפעה של דפוסי ייצור וצריכה על התנהגות וקורא למדינות להפחית את הייצור והשימוש המיותרים בפלסטיק ולמלא את התחייבויותיהן האוטונומיות. זה עזר להעביר את המיקוד של הישיבות ה-72 (2017), ה-73 (2018) וה-74 (2019) של העצרת הכללית של האו"ם מגיבוש רעיונות מאקרו ליישום פעולות קונקרטיות, עם החלטות בהרמוניה עם הטבע המאששות מחדש את החשיבות של שינויים מהותיים בדרך שבה חברות עולמיות מייצרות ולצרוך בר-קיימא. ושכל המדינות צריכות לקדם דפוסי צריכה וייצור ברי קיימא.


במרץ 2019, הישיבה הרביעית של אספת הסביבה של האו"ם הוציאה לראשונה שתי החלטות בנושא ממשל פלסטיק עולמי, אימצה את החלטה IV/6 על פסולת ימית ומיקרופלסטיק והחלטה IV/9 על פלסטיק לשימוש חד פעמי. IV/6 מחליטה להרחיב את המנדט של AD Hoc Open-קבוצת המומחים בנושא פסולת ימית ומיקרו-פלסטיק שהוקמה על ידי UNEA-3 ל-UNEA-5. ההחלטה על פלסטיק חד פעמי-נוספה במיוחד מתוך הכרה שאחוז קטן מאוד מהפלסטיק-לשימוש חד פעמי ממוחזר ושרוב הפלסטיק מגיע למזבלות, למזבלות ולסביבה. ההחלטה מעודדת גישות חדשניות למניעה ובקרה של זיהום פלסטיק מנקודת מבט של מחזור חיים, כגון הכנסת מערכות מורחבות של אחריות יצרנים ותכניות החזר פיקדון. ב-21 בדצמבר 2020, החלטת העצרת הכללית ה-75 של האומות המאוחדות עברה "על בסיס האג'נדה של המאה ה-21 באמצעות צריכה וייצור בר קיימא כמו ביצוע של < 2030 > על סדר היום של פיתוח בר קיימא, מעורבת גם בנושא פסולת ימית, פלסטיק ופלסטיק, והכירה בקשר שבין צריכת פלסטיק בר קיימא ובאמצעות הפחתת מאמצים לצריכה בר-קיימא ולעודד שימוש חוזר וצורך נוסף. ולמחזר פלסטיק לאור החלק הקטן של מוצרי פלסטיק חד-פעמיים הממוחזרים במושב הרביעי של ועידת האו"ם לאיכות הסביבה, הועלו אמצעי נגד לניהול ואומצו שיטות חדשניות להתמודדות עם כל סוגי פסולת הפלסטיק, לרבות פסולת פלסטיק ימית.


הישיבה החמישית המתחדשת של עצרת הסביבה של האו"ם, שהתקיימה בין ה-28 בפברואר ל-2 במרץ 2022, אימצה את ההחלטה "סיום זיהום הפלסטיק: לקראת מכשיר בינלאומי מחייב מבחינה משפטית". הודגש הצורך בפעולה בינלאומית נוספת לפיתוח מכשיר בינלאומי מחייב משפטית בנושא זיהום פלסטיק בסביבה הימית. וביקש מהמנהל המבצע לכנס ועדת משא ומתן בין-ממשלתית שתתחיל את עבודתה במחצית השנייה של 2022, במטרה לסיים את עבודתה עד סוף 2024. המכשיר הבינלאומי החדש התמקד בבניית יכולות-כמו גם בסיוע טכני ופיננסי, והדגיש כי הוא מבוסס על גישה משולבת למחזור החיים המלא של פלסטיק וגם גישה וולונטרית. בנוסף, ההחלטות של קונגרסים קודמים לאיכות הסביבה של האו"ם הדגישו גם מאמצים לקדם ייצור וצריכה בר-קיימא של פלסטיק והתקדמות ביישום מכשירי הערכה תקופתיים.


אספת הסביבה של האו"ם השיגה הישגים גדולים בתחום הממשל הפלסטי העולמי. אינגר אנדרסן, מנכ"לית תוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP), הביעה ציפיות עמוקות לפיתוח העתידי של אמנת הפלסטיק החדשה בישיבה החמישית של עצרת הסביבה של האו"ם. היא אמרה בוועידה שזו תהיה האמנה הסביבתית הבינלאומית הרב-צדדית החשובה ביותר מאז הסכם פריז.


אוסף ובנייה סטנדרטיים של מערכת עקיבות דיגיטלית עבור מיחזור ומיחזור פלסטיק ימיים דרישות הערכת עקיבות ועקבות שלאחר-צריכה ממוחזרת (PCR) דרישות הערכת עקיבות מאורגנת על ידי הוועדה הטכנית של CPRRA למניעת זיהום ימי ובקרת זיהום ימיים, היו בעיצומן:


3


תהליך במסגרת הסכמי איכות סביבה רב-צדדיים בינלאומיים


ההסכמים הסביבתיים הרב-צדדיים הקיימים הקשורים לממשל פלסטיק עולמי כוללים בעיקר את השלושה הבאים: אמנת באזל בדבר הפיקוח על תנועה חוצה גבולות של פסולת מסוכנת וסילוקם (להלן אמנת באזל), שמטרתה לשלוט בסחר הבין-לאומי בפסולת פלסטיק ולקדם סילוק בריא לסביבה; אמנה בינלאומית המנוהלת על ידי הארגון הימי הבינלאומי (IMO), האחראי בעיקר על ניהול פסולת פלסטיק הקשורה בספנות למניעת זיהום ימי; אמנת שטוקהולם בנושא מזהמים אורגניים מתמשכים (להלן אמנת שטוקהולם) שמה לה למטרה להגן על בריאות האדם מפני פלסטיק, תוך התמקדות במיקרו-פלסטיק או בתוספים בפלסטיק, כמו גם במניעת זיהום ובקרה של פלסטיק עמיד לסביבה. עם זאת, אף אחת מהמטרות העיקריות של אמנות אלו אינה מתייחסת ישירות לבעיית זיהום הפלסטיק העולמית, ועדיין חסרים הסכמים בינלאומיים לטיפול בזיהום הפלסטיק באופן שיטתי.


כבר בדצמבר 1972 נחתמה במסגרת ה-IMO האמנה למניעת זיהום ימי הנגרם מהשלכת פסולת וחומרים אחרים (הידועה גם בשם אמנת לונדון משנת 1972). שלושת הנספחים לאמנה מסדירים, בהתאמה, חומרים האסורים להשלכה לים, חומרים המחייבים היתר מיוחד וחומרים הדורשים אישור כללי להשלכה. על בסיס זה, הפרוטוקול משנת 1996 לאמנה בדבר מניעת זיהום הים בהשלכת פסולת וחומרים אחרים מנובמבר 1996 החמיר את הכללים לגבי חומרים המותרים להשלכה, כלומר רק חומרים הרשומים במפורש בנספח מותרים להשלכה וחומרים שאינם רשומים אסורים. בנוסף, בנובמבר 1973 גיבשה imo את האמנה הבינלאומית למניעת זיהום מאניות המבוססת על האמנה הבינלאומית לזיהום נפט ימי משנת 1954, נספחים III ו-V שלה, שניהם סיפקו הוראות למניעת זיהום פלסטיק ימי. כמו כן, בנספח לתיקון משנת 2016 ישנן הוראות ודרישות נוספות בנושא סיווג, הזרמה ורישום של פסולת אוניות, וכן הוקם "פנקס אשפה" לבדיקה ופיקוח. באוקטובר 2018, ה-IMO אימץ את תוכנית הפעולה לטיפול בפסולת פלסטיק ימית מאוניות כדי לנקוט באמצעים להפחתת זיהום הפלסטיק הימי מאוניות.


התיקון של הנספח לאמנת באזל במאי 2019 הוא אירוע אבן דרך בממשל הפלסטי העולמי, המסמן את הופעתו של תוכן ניהולי המכוון במיוחד לפסולת פלסטיק באמצעות החוק הבינלאומי. אמנת באזל כוללת את הרוב המכריע של פסולת פלסטיק, לרבות פסולת פלסטיק שאינה-ניתנת למיחזור ומזוהמת, בשליטתה של האמנה, דהיינו נספחים II ו-VIII, והכמות הקטנה של פסולת פלסטיק טהורה הרשומה בנספח IX מגדילה את הדרישה למיחזור טוב לסביבה.


ברוכים הבאים להצטרף לקבוצת חילופי "מחקר תעשיית מיחזור פלסטיק": לחץ לחיצה ארוכה כדי לזהות את קוד ה-qr למטה, ו-yingke, Yingtuo, Costar, Veolia Huafei, Jinhui, Kemao Environment, Xavier, Luhai Environmental Protection, Mitsubishi Chemical, Ningbo Daihatsu וארגונים חברים אחרים כדי לתקשר{0}!


4


תהליכים של ארגונים בינלאומיים אחרים


מאז 2018, WWF השיקה את פרויקט "ללא פלסטיק בטבע" ברחבי העולם. לאחר יותר משלוש שנים של תרגול עולמי, WWF השתכנעה שאמנה עולמית חדשה מחייבת מבחינה משפטית היא הדרך היעילה ביותר להתמודד עם זיהום הפלסטיק באוקיינוסים. הדו"ח פרסם בפברואר 2022 את השפעת זיהום הפלסטיק על המגוון הביולוגי, והדו"ח גם הצביע על כך שאם לא תנקוט כעת פעולה גלובלית להפחתת ייצור ושימוש בפלסטיק, זיהום הפלסטיק הימי יגדל פי ארבעה בשנת 2050, שהתקיים במרץ 2022, המושב החמישי של ועידת האומות המאוחדות בנושא טיוח אטמוספרה שהופקדה בסביבה מילא תפקיד מקדם חשוב.


באפריל 2019, הצהרת השרים הנורדית קראה להסכם עולמי למאבק בפסולת פלסטיק ומיקרו-פלסטיק באוקיינוס, שעודד "שחקנים מעוניינים להצטרף לקריאה להסכם גלובלי חדש ולהשתתף באופן פעיל בקבוצת המומחים הפתוחה של AD hoc שהוקמה על ידי אספת הסביבה של האו"ם. ביולי אותה שנה, הצהרת סנט ג'ון של הקהילה הקאריבית (CARICOM) "הדגישה את הצורך הדחוף בהסכם עולמי לטיפול בזיהום פלסטיק ומיקרופלסטיק". הצהרת דרבן על פעולה לקיימות ושגשוג סביבתי באפריקה, שאומצה בוועידת השרים האפריקאית ה-17 לאיכות הסביבה (AMCEN) בנובמבר, קבעה כי "אנו מחויבים לתמוך בפעולה גלובלית לטיפול בזיהום פלסטיק, מה שמצריך עבודה נוספת כדי לעסוק ביתר אפקטיביות בענייני ממשל עולמי הקשורים לזיהום פלסטיק והסכם עולמי על זיהום פלסטיק והסכם חדש לחיזוק פלסטיק".


במרץ 2020, תוכנית הפעולה החדשה של האיחוד האירופי לכלכלה מעגלית קובעת כי "הנציבות האירופית תוביל את המאמצים ברמה הבינלאומית לסכם אמנת פלסטיק גלובלית ולקדם גישה של כלכלה מעגלית לפלסטיק באיחוד האירופי".

7.6-3

- 3 -


נקודה חמה לבקרת זיהום פלסטיק עולמית


1


מיקום מוסכמות פלסטיק


בספטמבר 2021, פרו ורואנדה, יחד עם יותר מ-30 מדינות, הגישו הצעה למכשיר בינלאומי מחייב בנושא זיהום פלסטיק לאסיפת הסביבה של האו"ם, והציעה להשיק ועדת משא ומתן בין-ממשלתית (INC) שתהווה מכשיר בינלאומי מחייב מבחינה משפטית מנקודת המבט של ניהול מחזור החיים של פלסטיק. באוקטובר 2021, יפן הגישה הצעה למכשיר משפטי בינלאומי בנושא זיהום פלסטיק ימי, והציעה להגביל את היקף המכשיר לניהול זיהום פלסטיק ימי. בינואר 2022, הודו הגישה הצעה על מסגרת לטיפול בזיהום מפלסטיק, כולל פלסטיק חד פעמי-, המציעה כי נושא זיהום הפלסטיק צריך להיות ממוקד בפעולות התנדבותיות של המדינות החברות ולהשלים אותן על ידי פעולות התנדבותיות של הקהילה הבינלאומית. סוגיה זו נדונה בפירוט במושב החמישי של עצרת הסביבה של האו"ם. אמנם בהתעקשות עזה של עשרות מדינות ואזורים כמו האיחוד האירופי, האסיפה אישרה לבסוף את ההחלטה להשיק את INC, אך המטרה והמיקוד של האמנה עדיין יהיו במוקד הדיון שלאחר מכן.

7.6-4

2


קביעת אופי אמנת הפלסטיק


המושב החמישי של אספת הסביבה של האו"ם דן באופי האמנה המוצעת, דהיינו, ההיבטים המחייבים מבחינה משפטית של האמנה. האם האמנה החדשה צריכה להיות מחייבת משפטית, וולונטרית כמו הסכם פריז, או שילוב של שניהם.


רוסיה התנגדה להצעה של ארה"ב לפיה ועדת המשא ומתן הבין-ממשלתית תשקול "התחייבויות משפטיות מחייבות ולא -מחייבות" בעת ניסוח מכשירים בינלאומיים מחייבים משפטית. האיחוד האירופי מעדיף "הפרשות" שיחליפו התחייבויות, וזוכה לתמיכת ארה"ב, ברזיל וצ'ילה. פרו מציעה להשתמש בשפה המוסכמת של אמנת מינמטה בנושא כספית, ש"יכולה לכלול הוראות משפטיות מחייבות ולא-חוקיות", קיבלה את תמיכת רוב המדינות. למרות שהמדינות החברות הגיעו להסכמה רחבה על העיקרון שהאמנה החדשה צריכה להיות מחייבת משפטית ולא- מחייבת, אופן הסדרת המנגנונים השונים הוא אכן מוקד נוסף של המשא ומתן העתידי.


3


קביעת היקף אמנת הפלסטיק


בהתייחס למטרה והיקפה של אמנת הפלסטיק החדשה, ברית מדינות האי הקטנות והקבוצה האפריקאית, בתמיכת האיחוד האירופי, המליצו לוועדת המשא ומתן הבין-ממשלתית לפתח "הכללה בסביבה הימית" "(זיהום פלסטיק, לרבות בסביבה הימית) היו גם מדינות שהעדיפו לתת לוועדה הבין-ממשלתית למשא ומתן למחיקה של הסביבה הימית שלה ולקבוע בעצמה את הסביבה הימית". מוסכם לקבוצת העבודה, ועדת המשא ומתן הבין-ממשלתית תפתח "על זיהום הפלסטיק, כולל הסביבה הימית" של זיהום פלסטיק, מכשיר בינלאומי מחייב משפטית, כולל שיטה מחייבת ורצונית, במקביל, בהתחשב בעקרון הצהרת ריו יהיה על בסיס כל מחזור החיים של שיטת סינתזה לפתור את בעיית הפלסטיק.


מַסְקָנָה


המושב החמישי של ועידת האו"ם בנושא איכות הסביבה באמצעות ההחלטה על הקמת ה-INC הוא היסטורי, הוא גם מעודד, צפוי הוא שאמנה סביבתית רב-צדדית מחייבת משפטית תתגשם בעתיד הקרוב, היא מגלמת את ההתקדמות הקוגניטיבית בשנים האחרונות ואת הדחיפה של ארגונים ומדינות בינלאומיות שונות. ממשל פלסטי גלובלי עובר תהליך שיפור הדרגתי מהצעת רעיון והצעת מדיניות ועד להצעת פעולה ליישום ולאחר מכן להסכם מיוחד, המייצג גם את החזון המשותף של ממשל שיתופי עולמי והחתירה והציפייה ל"לקראת כוכב לכת ללא זיהום-".


כמובן, בתהליך זה, אנו גם מקווים שאמנת הפלסטיק החדשה "תישאר נאמנה לשאיפתה המקורית" ותתמקד בבעיות הפלסטיק שזוהו בהחלטת UNEA-1 בנושא אשפה ימית ומיקרופלסטיק ובהחלטותיה הבאות, כדי לתרום לפתרון בעיות סביבתיות גלובליות. האמנה החדשה צריכה גם להימנע מהסטת הקהילה הבינלאומית על ידי חטיפתה באמתלה של "דעת הקהל", להתמקד בנושאים כלכליים ופיתוחים ולהקים "מחסומים סחר" ו"מחסומים טכניים" חדשים. האמנה החדשה צריכה גם לעשות שימוש מלא בהסכמים סביבתיים רב-צדדיים בינלאומיים קיימים ולנקוט בגישה רב-כיוונית כדי לטפל ביעילות בסוגיית האשפה הימית והמיקרו-פלסטיקה.


שלח החקירה

אולי גם תרצה