לאן תלך אשפה הפלסטיק שלך עכשיו כשסין לא רוצה את זה? דוא"ל Flipboard של Facebook Twitter 13 במרץ, 20194:28 PM ET
השאר הודעה
זבל פלסטיק מ-Trader Joe's וכרטיס AARP מציצים מתוך גבעות של אשפה מפלסטיק הנערמת באינדונזיה.
זה סימן לבעיה עולמית חדשה: מה צריכות מדינות עשירות לעשות עם פסולת הפלסטיק שלהן עכשיו כשסין כבר לא קונה אותה?

במשך שנים מכרה אמריקה מיליוני טונות של כוסות יוגורט משומשות, מיכלי מיץ, בקבוקי שמפו ושאר סוגים של אשפה מפלסטיק לסין כדי למחזר אותם למוצרים חדשים.
וזה לא היה רק ארה"ב. כ-70% מפסולת הפלסטיק בעולם הועברה לסין - כ-7 מיליון טון בשנה.
מיליונרים סינים רבים נטבעו כשעסקי מיחזור החלו ופרחו. בטח, הם שילמו על אשפה של פלסטיק ונייר בעולם, אבל הם הרוויחו הרבה יותר כסף מעיבודו וממכירת חומרי הגלם שנוצרו.
אבל בשנה שעברה הטילה ממשלת סין פצצה על עסקי המיחזור העולמיים: היא צמצמה כמעט את כל יבוא האשפה. ועכשיו הרבה מהפלסטיק הזה נשלח למדינות אחרות שאין להן את היכולת למחזר אותו או להשליך אותו בבטחה.
כדי להבין את המצב הנוכחי, עלינו לחזור אחורה בזמן כמה עשורים.
מיליארדר נולד
בשנת 1995, ג'אנג יין הקים חברת מיחזור נייר בסין בשם Nine Dragons. היא תהפוך למיליארדרית הראשונה של סין. סין רצתה גרוטאות נייר ופלסטיק למיחזור למוצרים נוספים, ויין כבש את השוק.
מרטין בורק מנהל את אחת מפעולות המיחזור הוותיקות ביותר בארה"ב כחלק מהמרכז אקולוגיהבברקלי, קליפורניה. "היו ברוקרים שהסתובבו ברחבי העולם שקנו כל פיסת פלסטיק שהם יכלו למצוא ושילמו על כך דולר גבוה", הוא אומר.
והייתה טקטיקה מבריקה זו להגדלת הרווחים: נמלי החוף המערבי בארה"ב היו מלאים במכולות שילוח סיניות ריקות שהגיעו לספק סחורה לצרכנים אמריקאים. "אז היה הגיוני מאוד לשלוח [פסולת] החוצה דרך הנמל בספינה ריקה שבכל זאת הייתה חוזרת", אומר בורק.
למחזרים אמריקאים, זו הייתה עסקה טובה מכדי לוותר עליה. סוגים רבים של פלסטיק - שקיות, כוסות, אריזות ניילון, סרט דק - מכונות מיון מסטיקים במרכזי שחזור חומרים בארה"ב וכמעט ואין להם ערך לממחזרים.
מומחה הפסולת ג'ו דאנלופ במתקן לשחזור חומרים-באתונה של מחוז קלארק ליד אתונה, ג'ורג'יה, הסביר את הבעיה. מסועים מספקים טונות של אשפה בכל שעה, כאשר מגנטים מסיטים מתכת ונייר נכנסים לפחים למיחזור. גם פלסטיק מסויים, אם ניתן למחזור - בקבוקים, למשל. אבל השאר, כמו קופסה מכוסה בניילון פלסטיק - יריעות פלסטיק גמישות דקות - לא קל למיחזור.
הוא שולף חתיכת קרטון מרובעת בגודל 2-מטר- מתוך ערימת אשפה של 10 רגל. "קופסת קרטון עטופה בפלסטיק ללא זיהום. 1 שלנו," הוא אומר. "זה פשוט גרוע. מה כל כך נורא בקופסת קרטון שהם היו צריכים ללכת לעשות לה את זה?"
השילוב של קרטון/פלסטיק הכיל במקור משקאות, הוא אומר, "אבל האם אי פעם נאלצת לפרוק מכלים? זה כאב בישבן".
דנלופ אומר שהרבה מהפלסטיק הזה חסר תועלת כשמדובר במחזור בארצות הברית. זה בעיקר הגיע למזבלות עד שהגיעה סין.
לסין הייתה יכולת רבה לטפל בפלסטיק והרבה פועלים זולים כדי למיין את החומרים הניתנים למחזור מהחומרים שאינם ניתנים למחזור. עד 2016, ארה"ב ייצאה כמעט700,000 טון בשנהלסין לבדה. בסך הכל, סין ייבאה 7 מיליון טון מרחבי העולם.
לפני כחמש שנים, הממשלה הסינית החלה לדאוג שכל האשפה הזו תיכנס פנימה. הרבה מהפלסטיק היה מזוהם בחומרים שהקשו ויקרים את המיחזור - נייר, פסולת מזון, פלסטיק (שאינו ניתן למיחזור). וחלק מהפלסטיק היה קשה למיחזור ולכן לא משתלם לייבוא.
מה גם שהרבה פלסטיק התגנב בצורה לא חוקית, ללא אישורים. ממחזרי העוף האלה-לפי-השליכו דברים שהם לא יכלו למחזר, וגרמו לזיהום ביבשה ובנתיבי מים.
למעשה, בורק עקב אחרי חלק משאריות הפלסטיק מהפעולה שלו בברקלי. בשנת 2016, הוא קבר משדר GPS באחת מחבילות הנייר והפלסטיק שלו מהמרכז האקולוגי. מתווכים לפסולת קנו את זה. הוא עקב אחר האותות האלקטרוניים של המשדר לעיירה בסין. לאחר מכן יצר בורק קשר עם תושבים מקומיים כדי לתעד מה קרה לו. הם דיווחו לבורק מה שראו.
"ומה שמצאנו מאשש כמה מהסיוטים הגרועים ביותר שלנו: השלכה בקניון המקומי של חומרים שהם לא יכלו למחזר, פלסטיק באדמות החקלאיות ששולבו באדמת שדות התירס הסמוכים", הוא אומר.
סין אומרת שלא
אז ממשלת סין פצחה.
בשנת 2017, הממשלה החלה לצמצם הרבה בייבוא אשפה מפלסטיק. ואז הפצצה הגדולה: בינואר 2018 היא אסרה כמעט את כל היבוא. בשנה שעברה, סין לקחה פחות מאחוז אחד מסך 2016 שלה.
זה אומר שכמות עצומה של פלסטיק מחפשת לאן ללכת. במיוחד, אומר בורק, במערב ארה"ב, שם הקהילות היו תלויות במידה רבה בסחר הסיני.
"הרבה ממנו אוגרים", הוא אומר. "אתה יודע, אנשים שיש להם שטח מחסן." קהילות רבות - כמויוג'ין, בצר. - הפסיק זמנית לאסוף דברים כמו מיכלי יוגורט ובקבוקי שמפו שהיו מגיעים לסין.
קיף הריסון מנהלת עמותה בשםשותפות מיחזורשפועל לשיפור שיעורי המיחזור. לדבריה, יותר פלסטיק בארה"ב מסתיים כעת במזבלות או נשרף, מה שיוצר זיהום. והיא אומרת שהבלבול מייאש את הצרכנים. "קשה מאוד להפעיל ולכבות את המיחזור", היא אומרת. "אתה לא יכול להגיד לאזרחיך 'היום אנחנולא מיחזורעוד, אבל בשבוע הבא נתחיל שוב'. "
הריסון אומר שאם ממחזרים בארה"ב מתכוונים להרים את הרסן, הם צריכים עזרה. דבר אחד, הם צריכים עוד פלסטיק טוב ויקר - בקבוקים ואמבטיות כמו אלה שמגיעים חומרי ניקוי, למשל, שקל יותר למחזר אותם לפלסטיק גולמי שהם יכולים למכור מחדש בארה"ב. "האמת היא שרק מחצית מהאמריקאים יכולים למחזר בבית באותה קלות כמו לזרוק משהו", היא אומרת. "אז זה שלב ראשון שאנחנו צריכים לתקן."
יעדים חדשים
בינתיים, המשלוחים של פסולת פלסטיק למדינות אחרות בדרום מזרח אסיה זינקו. הייצוא מארה"ב לתאילנד זינק בכמעט 7,000 אחוזים בשנה אחת. מלזיה עלתה בכמה מאות אחוזים. המספרים הללו ירדו ב-2018 לאחר שמדינות אלו צמצמו ביבוא.
סטיב ווילסון היא פעילה סביבתית ויוצרת סרטים דוקומנטריים שעובדת עם פרויקט על פסולת בשםסיפור הדברים. הוא גם עבד עם קבוצה סביבתית בשם Ecoton באינדונזיה, עוד מדינה מייבאת גדולה. ווילסון ביקר בעיירה ליד מפעל מיחזור בעיר סורביה. המפעל לוקח חבילות נייר מעורבבות בפלסטיק.
"הפלסטיק הזה מופרד על ידי מפעל הנייר", הוא אומר. "הוא מושלך בקהילה השכנה, ואז הדרך היחידה להיפטר ממנו היא לשרוף אותו בגלוי. הוא משמש גם כדלק למים רותחים להכנת טופו במפעלי טופו קטנים מסביב. ... האוויר, המים והאדמה (כולם מושפעים מכך).
והוא זה שתיעד פריטים אמריקאים ייחודיים שמציינים מאיפה מגיע הרבה מהאשפה - "כמו כרטיסי AARP עם שמות עליהם. אז ברור שאתה יודע מאיפה זה בא".
